פסק-דין בתיק ב"ל 9967-04-12

1.         המערער נפגע בברכו השמאלית ביום 28.10.84, פגיעה זו הוכרה כתאונת עבודה.

ועדה רפואית לעררים מיום 20.3.94 קבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור 66%, בתוקף מיום 24.6.91.

2.         לאחר זמן, המערער הגיש בקשה להחמרת מצב, אך פוסק רפואי קבע ביום 25.1.96 כי לא חלה החמרה במצבו. על קביעה זו הגיש המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים, אשר נדחה על ידה.

3.         על החלטה זו של הוועדה הרפואית לעררים הגיש המערער ערעור לבית דין זה שנדון במסגרת תיק נז/ 01-49, ובפסק דין מיום 23.1.97 התקבל הערעור והוחלט להשיב עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש.

4.         הוועדה בהרכב החדש קבעה בהחלטתה מיום 1.2.98 כי אין החמרה במצבו של המערער ודחתה את הערר. על החלטה זו ערער המערער לבית דין זה, בפני כב' השופטת שפר (כתוארה אז), במסגרת תיק ב"ל 1189/98 (פסק דין מיום 10.9.98) ושם נקבע כי עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים. המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, וערעורו נדון בבית הדין הארצי לעבודה במסגרת עב"ל 100059/98 בו ניתן פסק דין ביום 14.10.01 (להלן: "פסק הדין"), שם נקבע כי על הוועדה אשר תדון במקרה של המערער לבחון את טענתו בדבר נמק בברך ימין ולא בברך שמאל.

5.         מהמועד בו ניתן פסק הדין ועד לכינוס וועדה רפואית לעררים ביום 20.3.12 (להלן: "הוועדה"), חלפו למעלה מ-10 שנים. ב"כ המערער טען כי פסק הדין נשתכח על ידי המשיב ורק כשנמצא התיק בחלוף השנים הורכבה ועדה. המשיב לא התייחס לנקודה זו.

6.         הערעור שלפני הוגש כנגד החלטתה של הוועדה מיום 20.3.12, בזיקה לפסק הדין, אשר קבעה כי אין קשר מוכח בין הנכות בברך שמאל וברגל שמאל, לתלונות המערער הנוגעות לברך ימין, לפיכך הערר נדחה ונקבע כי לא חלה החמרת מצב.

7.         להלן עיקר טענות ב"כ המערער :

א.         היה על הוועדה לקבוע את מהותו של הנזק בברך ימין: חבלתי, מחלתי או ניווני, לקבוע את גובה הנכות ולערוך חישוב עובר ושב.

ב.         מאחר ומדובר בפגיעה של איבר זוגי, השיטה הנכונה היא לקבוע את הנכות של שתי הברכיים ולהפחית, אם יש מקום לכך, את הנכות שאינה קשורה בחבלה ועל היתרה ליישם את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

ג.          היה על הוועדה לייחס את הנזק בברך ימין לפגיעה ברגל שמאל על סמך חוות דעת

רפואיות שהוגשו.

ד.         הוועדה הייתה צריכה להבהיר האם נזק מסוג כזה יכול להתרחש מבלי רקע של נכות בברך שמאל.

ה.         אין צורך בקשר ישיר ודי בקשר עקיף כדי לקבוע קשר סביר בין הפגיעה ברגל ימין לבין הפגיעה ברגל שמאל.

ו.          לוועדה, אשר ציטטה בהחלטתה פסק דין לעניין אסכולות רפואיות, אין ידע והבנה בפסקי דין ועל מהותן של אסכולות, לכן יש להניח שהוועדה הודרכה על ידי המשיב מבלי ידיעת המערער. אסכולה אין פירושה הוכחה מדעית חד משמעית, ובמידה ויש שתי דעות, יש ללכת לפי המקלה.

ז.          היה על הוועדה, ובעיקר על ראש הוועדה, שעבד או עדיין עובד במחלקה המקבילה של ד"ר סודרי, שהוא מנהל המחלקה וחוות דעתו הונחה בפני הוועדה, מדוע הוא חולק על דעתו של ד"ר סודרי - מטעמים ענייניים או אחרים.

ח.         יש להעמיד את המערער בפני ועדה בהרכב אחר.

8.         להלן עיקר טענות ב"כ המשיב

א.         לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה לפיה אין קשר סיבתי בין מצב ברך ימין היום לבין הפגיעה המוכרת בברך שמאל.